מוֹתָב

מוֹתָב, מוֹתְבָאm. (יְתַב) = h. מוֹשָׁב, seat, dwelling; session. Targ. Ez. 48:15. Targ. O. Ex. 12:42; a. fr.B. Bath. 165b, a. fr. במוֹתַב תלתא in a session of three judges. Koh. R. to III, 6 (read:) יהב להון מוֹתְבֵיהוֹןוכ׳ he assigned to them their place in a dark compartment of the ship; a. fr.בית מ׳ court, school. Bekh.5b בבית מ׳ רבה in the Great College; Yalk. Ex. 224 מוֹתְבָה.Pl. מוֹתְבִין, constr. מוֹתְבֵי. Targ. Ez. 34:13.Targ. Y. I Deut. 18:8 מותבי, v. מוֹהֲבָא.